סיפורים מעוררי השראה
ממהרים בבוקר לטיפול בבית חולים.
נכנסת לאוטו, מניעה ואז נדלקת שוב הנורה של הדלק.
נכון, היא דלקה כבר אתמול. הוציאה לי כרטיס צהוב של אזהרה.
אבל אתמול היא גם לא תיאמה איתי הקרציה וזה היה זמן ממש לא נוח לנסוע עד תחנת הדלק.
מקווה לטוב ומתחילה בנסיעה.
באמצע העלייה התחיל מופע אור-קולי של צפצופים, הבהובים, קולות ופירוטכניקה.
שיט! הוציאה עליי כרטיס אדום הפעם!!
מה עושים??
איזה לחץ! איך אגיע בזמן לטיפול?? אם אתקע עכשיו ליד כל הכפרים מי יציל אותי?
ששש.. אני מרגיעה את עצמי, נושמת עמוק,
מורידה את הרגל מדוושת הגז, מכבה מזגן, מכבה רדיו, מכבה נשימות (נזכרת שאני נושמת באופן עצמוני בלי דלק –> חוזרת לנשום), מפעילה דמיון מודרך:
״הנה אני מגיעה לתחנת הדלק, נושמת לרווחה ואומרת תודה״..
״לחשוב טוב יהיה טוב״..
מה?? מה זה הבולשיט הזה? עם אדי חשיבה חיובית אני לא אגיע לעולם!
צריך אשכרה דלק כדי להמשיך לנסוע! ד ל ק !!
נוזל צהוב עם ריח ממסטל! OK??
מגיעה לתחנת הדלק
נושמת לרווחה (שוכחת להגיד תודה).
ואז מופיע מולי נער חרדי.
״את יכולה למלא לי את המיכל בבקשה? נתקענו בלי דלק ובלי כסף״.
באופן אינסטינקטיבי וסטראוטיפי אני מתעצבנת בתוכי. למה אני צריכה לממן אותו??
ואז נפל לי האסימון. זו אני שהייתי אמורה להיות שם במקומו מתחננת לעוברי אורח שיעזרו לי.
חשבתי טוב, זימנתי טוב ונגמר טוב.
עכשיו זה הזמן שלי להגיד תודה, בדרך הזאת.
להיות בצד שעוזר ולא בצד של הנזקק, להרעיף חסד, להיות צינור של שפע ונתינה בעולם.
הדלק הזה, מקור של אנרגיה וחום, שכל כך היה חסר לי לפני רגע,
זכיתי להעניק אותו למישהו אחר ביקום,
שהביט בי פתאום כאילו הייתי מלאך..